מערכת החינוך בישראל - יתרונות וחסרונות תוך השוואה למערכות חינוך שונות בעולם

מערכת החינוך בישראל
יתרונות וחסרונות תוך השוואה למערכות חינוך שונות בעולם

רועי אוסמו ואיילת לוינקרון

כאשר התבקשנו לבצע עבודת מחקר על אחד הערכים בחברה הישראלית, בחרנו לעסוק  באחד הערכים העליונים במדינת ישראל, שלצערנו לא מספיק מבוקר, מתחדש ומתעדכן, הוא מערכת החינוך בישראל.

כתלמידים במערכת החינוך בישראל, התרשמותנו הכללית היא שבתי הספר פועלים בשיטת ישור קו ולימוד של כלל התלמידים תוכן זהה, בשיטות שלעיתים אנו מוצאים כמיושנות, ושניתן היה לחדשן על מנת לקבל תוצאות טובות יותר ולהפיק יותר מתהליך הלמידה, תוך משיכה רבה יותר של תלמידים לחומר הנלמד. בעידן המודרני, שבו המידע זמין לכולם ומתעדכן באופן תמידי ותכוף, יש באפשרותנו לממש שינוי שכזה. לפי שעה ההערכה היא שאין אנו מנצלים את מלוא האמצעים הטכנולוגיים בקרב הלימודים בבתי הספר בארץ וננסה למצוא את הגורמים לכך ולבדוק כיצד היה ניתן לשנות זאת.

רצינו לחקור את המצב גם מחוץ לישראל, בעבר ובהווה, כדי לקבל תמונה כוללת ומקיפה וכדי שנוכל להשוות מימדים שונים של מערכות חינוך בעולם כדי למצוא יתרונות וחסרונות. כך נוכל להביא את הנושא לידיעת כלל הציבור, וללמוד מהעבר וההווה כדי להגיע לעתיד טוב יותר.

עד לשלב זה, התהליך כולו עסק בעיקר באיסוף מידע ומיקוד נושאי החקר שלנו. הגדרת מטרות, אמצעים ולמידה כללית על הנושא. הרחבת הרקע על העבר והמצב הנוכחי עם דגש על צעדים משמעותיים שנעשו במסגרת המנהלתית והדידקטית.

אנו מרחיבים את הפרספקטיבה שלנו על המערכת כולה ומאפיינים פרטניים יותר. מנסים להבין את הרציונלים של תכונות שונות של המסגרת תוך מבט על ההשפעות של שיטות חינוך שונות על מימדיו השונים, כתופעה כלל עולמית.

לאחר שנרחיב את הידיעות שלנו בנושא ונבין את מצבה הנוכחי של ישראל, יתרונות וחסרונות, מעלות ומורדות בהיסטוריה של בניית וייצוב מערכת החינוך במדינת ישראל הצעירה, בכוונתנו לערוך ריאיון או מספר ראיונות עם אנשי מפתח בחינוך הישראלי, במטרה להביא את מסקנותינו ולקבל מידע ממקורות ראשוניים על הנעשה בחינוך בישראל, תוכניות לעתיד ושינויים מרכזיים שמתרחשים בו.

סוציאליזם מול קפיטליזם - יוקר המחייה במדינת ישראל

סוציאליזם מול קפיטליזם – יוקר המחייה במדינת ישראל

אלעד סלובטיק אור תמיר יובל קנת וארז חופשי

בחרנו בנושא יוקר המחייה במדינת ישראל מכוון שזהו נושא אקטואלי, אשר היה דומיננטי רבות מאירועי שנת 2011 במדינת ישראל. מחאת האוהלים (מכונה גם מחאת הדיור, והמחאה החברתית) היא סדרת פעולות מחאה והפגנות שהתקיימו ברחבי ישראל בקיץ 2011. המחאה שהחלה עם פעולת מחאה של דפני ליף בשל סילוקה מדירתה‏, התרחבה וכללה נושאים רבים בתחום החברתי-כלכלי.

בנוסף, זהו נושא אשר נצטרך להתמודד עמו במהלך חיינו כאזרחים במדינת ישראל. בפרסומים של משרדי ממשלה ובנק ישראל מחושב בדרך כלל מדד השכר הממוצע במשק על ידי מיצוע שלושת החודשים האחרונים שלגביהם פרסמה הלשכה המרכזית לסטיסטיקה את מדד השכר הממוצע למשרת שכיר. החישוב נעשה בדרך זו מטעמי נוחות ומעצם העובדה שהתוספות השונות זניחות בדרך כלל ואינן משפיעות על איכות המסקנות.

45% מאוכלוסיית ישראל מעל גיל 20 מתקשה "לגמור את החודש" כך על פי סקר שפרסמה היום הלשכה המרכזת לסטטיסטיקה. לפי הסקר, בקיאותם של הישראלים בכלל בנושאים כגון חישובי ריבית, אינפלציה, תשואה מול סיכון בהשקעות - נמוכה מהממוצע הבינלאומי. עוד עולה מהסקר כי 80% מהציבור דיווחו כי הם עורכים השוואה של מחירי מוצרים לפני הקנייה - על רקע יוקר המחיה והתייקרות כלל המוצרים בישראל כשנה וחצי לאחר המחאה החברתית הגדולה של קיץ 2011. כ-62% הגדירו את עצמם כיותר חסכנים מאשר בזבזנים. הסקר בוצע על-ידי הלמ"ס, בהזמנת המועצה הלאומית לכלכלה ובשיתוף משרד האוצר ובנק ישראל. הוא נערך בחודשים ינואר 2012 ועד מאי 2012, בקרב מדגם ארצי מייצג שכלל כ-1,200 בני 20 ומעלה. נתוני הסקר משמשים לקביעת מדיניות ממשלתית בתחום החינוך הפיננסי ובהתאם להמלצות ארגון ה- OECD.בנק ישראל והאוצר מגדירים אוריינות פיננסית כיכולת לקרוא, לנתח, להבין ולדון על גורמים כלכליים-פיננסיים המשפיעים על הרווחה הכלכלית של הפרט. היא כוללת את היכולת להעריך אפשרויות כלכליות, להשתמש בכסף בצורה נכונה, לתכנן את העתיד, לפעול בהתאם בהווה ולהגיב בצורה מושכלת לשינויים כלכליים.

התוצר הסופי אליו נרצה להגיע הוא מעין דו"ח אשר עוזר לאזרח הממוצע "לגמור" את החודש בצורה הטובה ביותר ושיוכל לשמור על עצמו ברמת קיום בסיסית ואפילו מעבר לכך. התוכנית שלנו לוקחת את המשכורת הממוצעת של אזרח בישראל ומציעה כיצד הוא יכול חסוך בעזרת קיצוץ בהוצאות וצרכנות נבונה. בנוסף נשלב רעיונות עם אנשי מקצוע אשר יתנו טיפים לצרכנות נבונה ודרכי קיצוץ בהוצאות בלי לפגוע באיכות החיים.

את בטוחה שאת בטוחה?

חברי הקבוצה :

אמילי מורדו, להב ברק, קים גולדברג, מעיין אשל, נועה גולדנברג, טל קסטיאל.

כאשר התבקשנו לבחור נושא לחקר בחברה הישראלית היה ברור לנו במיידי שאנו רוצים לחקור נושא שקרוב אלינו  ועוסק בהווייתו בגיל ההתבגרות שבו אנו נמצאות וחוות עכשיו.

לאחר בחינה ממוקדת של הדברים חשבנו לטפל בנושא שיש עליו טאבו  : קיום יחסי מין בגיל צעיר. לצערנו למרות המתירנות והפתיחות שקיימת בחברה היום ישנם נושאים שעדיין הם בגדר בושה והרבה לא מדברים עליו באותה פתיחות כמו נושאים אחרים. גם הורים שמחשיבים עצמם "מגניבים" וחברים של הילדים שלהם בגיל ההתבגרות עדיין לא מטפלים בנושא של קיום יחסי מין וההלשכות הנפשיות והרפואיות שיש לזה על בני הנוער.

מכאן החלטנו להתמודד עם סוגיה זו ולהניח את כל הקלפים על השולחן כפי שנהוג לומר. העלנו את השאלות הכי נוקבות וקשות :

• מתי מותר  ?
• מה הן מחלות המין המועברות בקיום יחסי מין לא מוגנים ?
• מה ההשלכות הנפשיות בטווח הקצר והרחוק שיש לקיום יחסי מין בגיל צעיר ?
• האם ישנה מודעות על הבדיקות הרפואיות שיש לעשות לפני קיום יחסי מין ?
• האם יחסי המין נעשים בצורה מאולצת או נעשים בהסכמה מלאה על דעת שני בני הזוג  ?

אחרי שהעלנו את השאלות הנוקבות ערכנו חיפוש מעמיק במקורות מידע מגוונים בכדי לדלות כמה שיותר מידע שיעזור לנו בחקירת הנושא.

בשלב אחר כך החלטנו להפגש עם שלושה מומחים שיעזרו לנו להרכיב את הפאזל בתצריף שאותו אנו מנסות להרכיב :

האחד מומחה בתחום הרפואי - גניקולוג - איתו נדון על ההשפעות הרפואיות והבריאותיות של קיום יחסי מין בגיל צעיר עם או בלי אמצעי הגנה.
השני מומחה בתחום הנפשי - פסיכולוג- שאיתו נדון על ההשפעות הנפשיות של אותן ילדות ומה הגורם שמביא אותן לקיים את יחסי המין ועוד.

השלישי יו"ר עמותת דלת פתוחה  שמגיעות אליה בנות מבולבלות פגועות נפשית וחסרות כל ידע מיני מוקדם ושם הם נעזרות בצוות בכדי לקבל הדרכה וייעוץ.
הלמידה בדרך ההיטק היי - דרך מחשב והתקשורת הטכנולוגית גרמה לנו לראות את הנושא מנקודות מבט שונות לעומת שיעור רגיל בכיתה.
התוצר הסופי שלנו הוא הכנת מערך שיעור בדרך מצגת והעברתו לצוות המורים של חטיבת הביניים והם יעבירו זאת לתלמידים.

זה לא יהיה שיעור רגיל אלא שיעור מיוחד שונה הבוחן את הנושא מנקודת המבט שלנו ויערער אצל התלמידים מודעות הרבה יותר גדולה והתעניינות רבה מאשר מערך שיעור רגיל או הרצאה על הנושא.