חיבור בין הון ושלטון במדינת ישראל במאה ה- 21

חברי הקבוצה : פאול, לירן, רועי , אדם ועומר

במסגרת חקר ערכים בחברה הישראלית בחרנו להתעמק בנושא שמטריד אותנו מאוד ונמצא מידי יום במדורים השונים  בעיתונות ובמדיה בעקבות כל מיני פרשיות שעולות וצצות מיד יום חדשות לבקרים : החיבור בין הון ושלטון במדינת ישראל.
כאזרחים במדינה כואב לנו לשמוע ולראות את התרסקותם של עסקים קטנים בעקבות אי החזר כספים וחובות לבנקים. בעלי עסקים קטנים נאלצים לשלם מיסים למדינה עוד בטרם קיבלו תגמול בגין השירות שנתנו. אי ההתמודדות מכניסה את בעלי העסקים לבעיית תזקרינית קשה מאוד מאחר והם נאלצים לשלם כסף ולקחת הלוואות גדולות מהבנקים על מנת לעמוד בתשלומי המיסים למדינה. אי תשלום מיסים הינה עבירה פלילית במדינת ישראל. מרבית העסקים הקטנים בישראל אינם עומדים בכך ונאלצים לסגור את העסק עוד בשנה הראשונה לקיומם.
במידנת ישראל קיימים 700 אלף עסקים קטנים ש- 90% מהם נסגרים בשנם הראשונה . אנשים אלו נותרים ללא עסק ללא פנרסה וחובות גדלים לבנקים ולנושים. אנו רוצים רק לבקש מהמדינה להמתין עם תשלום המיסים רק לאחר שהעסק מקבל רווחים בגין השירות שנתן.


ההכנות לקראת הריאיון . אנו נראיין  לעבודה זו :
נציגה בכירה מבנק הפועלים המתמחה בעסקים קטנים
שר האוצר המהכן במדינת ישראל מר יאיר לפיד
בעלת עסק קטן

עבודה בנושא חקר הערכים בחברה הישראלית

נושא על: הקשר בין הון לשלטון

נושא: הצעות לשיפור תנאי תשלום מיסים של עסקים קטנים ובינוניים במדינת ישראל.

שאלות לראיון עם בעלת עסק קטן במדינת ישראל :

חברת קיט נולדג' :אירית קינן.

1.

1. מהם הקשיים המרכזיים בניהול עסק קטן בישראל?

2. 2. כמה עסקיים קטנים פועלים בארץ ישראל?

3. 3.איך תשלום המיסים משפיע על התנהלות החברה?

4. 4.האם יש לך רעיון לפתרון?

5. 5.כיצד את ממליצה לנו לקדם רעיונות אלה?

שאלות לראיון עם מנהלת עסקית בבנק הפועלים המרכזת את נושא העסקים הקטנים.

בנק הפועלים: הגברת יפעת פרוידנטל.

1. 1.האם לבנק יש היום פתרונות ייעודיים לעסקים קטנים?

2. 2.האם הבנק מעוניין ליצר פתרונות לעסקים קטנים?

3. 3.האם הבנק רואה את העסקים הקטנים כאוכלוסייה רווחית?

4. 4.האם יוזמה שלנו יכולה לעודד את הבנק ליצר פתרונות לעסקים קטנים?

5. 5.האם לבנק יש פתרון לנושא תשלום המיסים בתזרים של שותף+60?

שאלות לראיון עם שר האוצר יאיר לפיד.

1. 1. האם תשמח לשמוע על רעיונות לפתרון בגין הגזרות הכלכליות החדשות?

2. 2.נשמח להציג לך עבודה שהכנו בנושא " הצעות לשיפור תנאי תשלום מיסים של עסקים קטנים ובינוניים במדינת ישראל".

3. 3. כיצד נוכל לקדם נושא זה?

כור ההיתוך הישראלי - צבא הגנה לישראל -צה"ל

שמות חברי הקבוצה : אבנר, גל , איתי ושי

במסגרת חקר ערכים בחברה הישראלית בחרנו להתעמק בפערים הסוציואוקונומיים  הקיימים בחברה הישראלית בכלליותה. במהלך העבודה דנו בפעירם בחברה הן בחינוך, בכלכלה, בצבא ועוד. החלטנו במהלך עשיית העבודה להתמקד דווקא בפערים בצהל אותו מכנים כור ההיתוך בחברה הישראלית בני נוער משכבות סוציואקונומיות שונות - מאזורים שונים בארץ, עיירות פיתוח ,ערים גדולות צפון מרכזת דרום יהודים , נוצרים דרוזים דתיים חילוניים , מסורתיים כולם מגיעים לצה"ל לשרות התנדבותי של 2-3 שנים. כולם אוכלים מאותו המסטינג  לובשים אותם מדים  ומקבלים אותו השכר. אך לצערנו -  בעוד אותנו מחנכים בבית הספר ובבית לתרום למדינה לשרת בצבא - בקרב חתך אחר באוכלוסייה  בכלל לא עולה הסוגיה של כן /לא לשרת בצבא ? כן /לא לתרום למדינה .  אצלינו הדיון הוא לאיזה יחידה מובחרת ללכת ? מי יתרום יותר מי יתקבל לסיירת כזו או אחרת ? אנו נקראים "מורעלים" וכואב לנו לדעת שישנו מגזר שלם במדינה שחושב אחרת מאיתנו , מתנהל אחרת מאיתנו , לא חשוב ששירות צבאי הוא דבר חשוב וחיוני לשמור על המולדת כי אין לנו ארץ אחרת
הכנו ראיון ובו 2- שאלות נוקבות שיופנו לאיש צבא בכיר במטרה לדעת יותר מהי הרגשתם של חיילי צהל בדבר אי התגייסותם ותרומתם של חלקים גדולים בחברה הישראלית ואי רצונם לתרום למען הגנת המדינה.
בימים אלו אנו נערכים לקיומו של הריאיון ובהמשך נעלה את רשמינו. מטרתנו להחזיר את הדיון הציבורי כיום במציאות הישראלית החדשה של ממשלה לאל חרדים לסדר היום כאן ועכשיו במטרה לשנות את החוק במדינת ישראל שיקבע גיוס שווה לכולם !!!!!


השאלות אותן נעלה הריאיון

שאלון לקראת המפגש עם נציג בכיר בצה"ל

1.      מהו תפקידך בצבא?

2.      כמה שנים שרתת בקבע?

3.      האם היו מסביבך חיילים בעלי מוצא לא יהודי?

4.      האם היו מסביבך חיילים חרדים?

5.      האם הרגשת שהקהילה החרדית תורמת לצבא?

6.      למה לדעתך החרדים לא מתגייסים?

7.      מהו לדעתך היחס בין גיוס חרדים לגיוס לא יהודים(דרוזים בדואים)

8.      האם הצבא מוכן לקלוט את החרדים?

9.      מה דעתך בנושא זה? האם יש תחושה של חוסר צדק בקרב החיילים? האם את/ה חש חוסר צדק/עוול?

10. מהו אורך השירות של חילונים ביחס לחרדים.

11. מה פילוג האוכלוסייה שמגיע אליכם(בדגש על חרדים/חילוניים)?

12. האם יש פרויקטים מיוחדים/שינויים מיוחדים/הקלות שתורמות לקליטת חרדים?

13. מהו הפער בין חרדים לחילוניים באחוז ההשתמטות/אחוז הגיוס?

14. האם החרדים שכן התגייסו מצליחים להשתלב בצבא?

15. מה דעתך על נושא הגיוס בכלליותו ובעיקר בנושא החרדים/חילוניים?

16. האם הצבא היה משולב בחקיקה של חוק טל?

17. באילו מסגרות חלופיות חרדים יכולים לשרת?

18. מהו אורך השירות של חרדים ביחס לחילוניים?

19. לפי דעתך מה ניתן לעשות על מנת לתקן את המצב הקיים כיום?

האם כשאנחנו נתגייס(2015) יהיו שינויים בנושאים אלו?

" עד 120 " - חקר בעיית הרופאים המתמחים במדינת ישראל במאה ה- 21

אנו חברות הקבוצה : גילי , שירה , נטע ומאי חקרנו במהלך כל העבודה את מצוקתם של הרופאים המתמחים בחברה הישראלית  במאה ה- 21. בחרנו לחקור את הנושא מאחר ורבים מחברינו שואפים ללכת וללמוד לימודי רפואה בעתיד והנתונים בדבר שכרם של המתמחים ובעדותם שעות רבות  במשמרות כפולות ללא שכר הוגן מקשה את חייהם ומרתיעה רבים מאיתנו ללכ ולבחור מקצוע זה בעתיד. כמוכן במספר פעמים שבהם הגענו לבית החולים ראינו את המצוקה הקשה במסדרונות בתי החולים ומספרם הרב של החולים הנאלצים להיות במסדרון בשל חוסר רופאים ואנשי צוות מחסור רב במשאבים . בעבודה חקר זו רצינו לשנות את פני המציאות הישראלית כל ידי העלאת המודעות של מצוקת המתמחים בקרב החברה הישראלית . אנו רוצים לנסח מסמך שאותו נפיץ בפייסבוק ולגייס עוד ועוד אנשים למען המטרה של הפרויקט  ובסופו של דבר להיגש את המסמך למשרד הבריאות ולקובעי המדיניות בישראל.
לשם כך ראיינו את ד"ר שגיא הרנוף נוירוכירורג מבית החולים  תל השומר ושאלנו אותו לגבי מצבם של הרופאים המתמחים ומצוקתם. נדהמנו שד"ר הרנוף חשף בפנינו את העבודה שמספרם של המתמחים יורד בשנים האחרונות. כלומר יותר ויותר מסיימי רפואה מעדיפים שלא להתמחות ומחפשים עבודה אחרת למחייתם.

התקדמות לקראת סיום העובדה - חקר ערכים

שלום רב לכולם
אנו מבקשים להתחיל לארגן את החומרים לקראת סיום העבודה .
אנא התחילו לארגן את החומרים לתמלל את הריאיון ולהתכונן לקראת ערב התצגת התוצרים במצגת מסודרת
בברכה רויטל ושרה

מערכת החינוך בישראל - יתרונות וחסרונות תוך השוואה למערכות חינוך שונות בעולם

מערכת החינוך בישראל
יתרונות וחסרונות תוך השוואה למערכות חינוך שונות בעולם

רועי אוסמו ואיילת לוינקרון

כאשר התבקשנו לבצע עבודת מחקר על אחד הערכים בחברה הישראלית, בחרנו לעסוק  באחד הערכים העליונים במדינת ישראל, שלצערנו לא מספיק מבוקר, מתחדש ומתעדכן, הוא מערכת החינוך בישראל.

כתלמידים במערכת החינוך בישראל, התרשמותנו הכללית היא שבתי הספר פועלים בשיטת ישור קו ולימוד של כלל התלמידים תוכן זהה, בשיטות שלעיתים אנו מוצאים כמיושנות, ושניתן היה לחדשן על מנת לקבל תוצאות טובות יותר ולהפיק יותר מתהליך הלמידה, תוך משיכה רבה יותר של תלמידים לחומר הנלמד. בעידן המודרני, שבו המידע זמין לכולם ומתעדכן באופן תמידי ותכוף, יש באפשרותנו לממש שינוי שכזה. לפי שעה ההערכה היא שאין אנו מנצלים את מלוא האמצעים הטכנולוגיים בקרב הלימודים בבתי הספר בארץ וננסה למצוא את הגורמים לכך ולבדוק כיצד היה ניתן לשנות זאת.

רצינו לחקור את המצב גם מחוץ לישראל, בעבר ובהווה, כדי לקבל תמונה כוללת ומקיפה וכדי שנוכל להשוות מימדים שונים של מערכות חינוך בעולם כדי למצוא יתרונות וחסרונות. כך נוכל להביא את הנושא לידיעת כלל הציבור, וללמוד מהעבר וההווה כדי להגיע לעתיד טוב יותר.

עד לשלב זה, התהליך כולו עסק בעיקר באיסוף מידע ומיקוד נושאי החקר שלנו. הגדרת מטרות, אמצעים ולמידה כללית על הנושא. הרחבת הרקע על העבר והמצב הנוכחי עם דגש על צעדים משמעותיים שנעשו במסגרת המנהלתית והדידקטית.

אנו מרחיבים את הפרספקטיבה שלנו על המערכת כולה ומאפיינים פרטניים יותר. מנסים להבין את הרציונלים של תכונות שונות של המסגרת תוך מבט על ההשפעות של שיטות חינוך שונות על מימדיו השונים, כתופעה כלל עולמית.

לאחר שנרחיב את הידיעות שלנו בנושא ונבין את מצבה הנוכחי של ישראל, יתרונות וחסרונות, מעלות ומורדות בהיסטוריה של בניית וייצוב מערכת החינוך במדינת ישראל הצעירה, בכוונתנו לערוך ריאיון או מספר ראיונות עם אנשי מפתח בחינוך הישראלי, במטרה להביא את מסקנותינו ולקבל מידע ממקורות ראשוניים על הנעשה בחינוך בישראל, תוכניות לעתיד ושינויים מרכזיים שמתרחשים בו.

סוציאליזם מול קפיטליזם - יוקר המחייה במדינת ישראל

סוציאליזם מול קפיטליזם – יוקר המחייה במדינת ישראל

אלעד סלובטיק אור תמיר יובל קנת וארז חופשי

בחרנו בנושא יוקר המחייה במדינת ישראל מכוון שזהו נושא אקטואלי, אשר היה דומיננטי רבות מאירועי שנת 2011 במדינת ישראל. מחאת האוהלים (מכונה גם מחאת הדיור, והמחאה החברתית) היא סדרת פעולות מחאה והפגנות שהתקיימו ברחבי ישראל בקיץ 2011. המחאה שהחלה עם פעולת מחאה של דפני ליף בשל סילוקה מדירתה‏, התרחבה וכללה נושאים רבים בתחום החברתי-כלכלי.

בנוסף, זהו נושא אשר נצטרך להתמודד עמו במהלך חיינו כאזרחים במדינת ישראל. בפרסומים של משרדי ממשלה ובנק ישראל מחושב בדרך כלל מדד השכר הממוצע במשק על ידי מיצוע שלושת החודשים האחרונים שלגביהם פרסמה הלשכה המרכזית לסטיסטיקה את מדד השכר הממוצע למשרת שכיר. החישוב נעשה בדרך זו מטעמי נוחות ומעצם העובדה שהתוספות השונות זניחות בדרך כלל ואינן משפיעות על איכות המסקנות.

45% מאוכלוסיית ישראל מעל גיל 20 מתקשה "לגמור את החודש" כך על פי סקר שפרסמה היום הלשכה המרכזת לסטטיסטיקה. לפי הסקר, בקיאותם של הישראלים בכלל בנושאים כגון חישובי ריבית, אינפלציה, תשואה מול סיכון בהשקעות - נמוכה מהממוצע הבינלאומי. עוד עולה מהסקר כי 80% מהציבור דיווחו כי הם עורכים השוואה של מחירי מוצרים לפני הקנייה - על רקע יוקר המחיה והתייקרות כלל המוצרים בישראל כשנה וחצי לאחר המחאה החברתית הגדולה של קיץ 2011. כ-62% הגדירו את עצמם כיותר חסכנים מאשר בזבזנים. הסקר בוצע על-ידי הלמ"ס, בהזמנת המועצה הלאומית לכלכלה ובשיתוף משרד האוצר ובנק ישראל. הוא נערך בחודשים ינואר 2012 ועד מאי 2012, בקרב מדגם ארצי מייצג שכלל כ-1,200 בני 20 ומעלה. נתוני הסקר משמשים לקביעת מדיניות ממשלתית בתחום החינוך הפיננסי ובהתאם להמלצות ארגון ה- OECD.בנק ישראל והאוצר מגדירים אוריינות פיננסית כיכולת לקרוא, לנתח, להבין ולדון על גורמים כלכליים-פיננסיים המשפיעים על הרווחה הכלכלית של הפרט. היא כוללת את היכולת להעריך אפשרויות כלכליות, להשתמש בכסף בצורה נכונה, לתכנן את העתיד, לפעול בהתאם בהווה ולהגיב בצורה מושכלת לשינויים כלכליים.

התוצר הסופי אליו נרצה להגיע הוא מעין דו"ח אשר עוזר לאזרח הממוצע "לגמור" את החודש בצורה הטובה ביותר ושיוכל לשמור על עצמו ברמת קיום בסיסית ואפילו מעבר לכך. התוכנית שלנו לוקחת את המשכורת הממוצעת של אזרח בישראל ומציעה כיצד הוא יכול חסוך בעזרת קיצוץ בהוצאות וצרכנות נבונה. בנוסף נשלב רעיונות עם אנשי מקצוע אשר יתנו טיפים לצרכנות נבונה ודרכי קיצוץ בהוצאות בלי לפגוע באיכות החיים.

את בטוחה שאת בטוחה?

חברי הקבוצה :

אמילי מורדו, להב ברק, קים גולדברג, מעיין אשל, נועה גולדנברג, טל קסטיאל.

כאשר התבקשנו לבחור נושא לחקר בחברה הישראלית היה ברור לנו במיידי שאנו רוצים לחקור נושא שקרוב אלינו  ועוסק בהווייתו בגיל ההתבגרות שבו אנו נמצאות וחוות עכשיו.

לאחר בחינה ממוקדת של הדברים חשבנו לטפל בנושא שיש עליו טאבו  : קיום יחסי מין בגיל צעיר. לצערנו למרות המתירנות והפתיחות שקיימת בחברה היום ישנם נושאים שעדיין הם בגדר בושה והרבה לא מדברים עליו באותה פתיחות כמו נושאים אחרים. גם הורים שמחשיבים עצמם "מגניבים" וחברים של הילדים שלהם בגיל ההתבגרות עדיין לא מטפלים בנושא של קיום יחסי מין וההלשכות הנפשיות והרפואיות שיש לזה על בני הנוער.

מכאן החלטנו להתמודד עם סוגיה זו ולהניח את כל הקלפים על השולחן כפי שנהוג לומר. העלנו את השאלות הכי נוקבות וקשות :

• מתי מותר  ?
• מה הן מחלות המין המועברות בקיום יחסי מין לא מוגנים ?
• מה ההשלכות הנפשיות בטווח הקצר והרחוק שיש לקיום יחסי מין בגיל צעיר ?
• האם ישנה מודעות על הבדיקות הרפואיות שיש לעשות לפני קיום יחסי מין ?
• האם יחסי המין נעשים בצורה מאולצת או נעשים בהסכמה מלאה על דעת שני בני הזוג  ?

אחרי שהעלנו את השאלות הנוקבות ערכנו חיפוש מעמיק במקורות מידע מגוונים בכדי לדלות כמה שיותר מידע שיעזור לנו בחקירת הנושא.

בשלב אחר כך החלטנו להפגש עם שלושה מומחים שיעזרו לנו להרכיב את הפאזל בתצריף שאותו אנו מנסות להרכיב :

האחד מומחה בתחום הרפואי - גניקולוג - איתו נדון על ההשפעות הרפואיות והבריאותיות של קיום יחסי מין בגיל צעיר עם או בלי אמצעי הגנה.
השני מומחה בתחום הנפשי - פסיכולוג- שאיתו נדון על ההשפעות הנפשיות של אותן ילדות ומה הגורם שמביא אותן לקיים את יחסי המין ועוד.

השלישי יו"ר עמותת דלת פתוחה  שמגיעות אליה בנות מבולבלות פגועות נפשית וחסרות כל ידע מיני מוקדם ושם הם נעזרות בצוות בכדי לקבל הדרכה וייעוץ.
הלמידה בדרך ההיטק היי - דרך מחשב והתקשורת הטכנולוגית גרמה לנו לראות את הנושא מנקודות מבט שונות לעומת שיעור רגיל בכיתה.
התוצר הסופי שלנו הוא הכנת מערך שיעור בדרך מצגת והעברתו לצוות המורים של חטיבת הביניים והם יעבירו זאת לתלמידים.

זה לא יהיה שיעור רגיל אלא שיעור מיוחד שונה הבוחן את הנושא מנקודת המבט שלנו ויערער אצל התלמידים מודעות הרבה יותר גדולה והתעניינות רבה מאשר מערך שיעור רגיל או הרצאה על הנושא.